הדס
הדס מצוי הוא שיח ירוק-עד, ריחו נעים, עלוותו רעננה. עלי ההדס הריחניים, העמידים ליובש, מסודרים על הגבעול לסירוגין. לשם קיום המצווה חייב להתקיים מצב שבו לפחות 3 עלים יצאו מהגבעול בנקודה אחת ואז הוא "משולש" וכשר.
שייך לארבעת המינים, לקבלת "הדסים משולשים" יש לחדש את הצמח בתחילת הקיץ, בגיזום נמוך מאד או בשריפה.
שימושים
משמש להפקת שמן אתרי לרפואה ולבושם, וכן לצרכים פולחניים בחג הסוכות. מגדלים אותו גם לנוי,
העלים משמשים לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה, לטיפול בעור מגורה.
ריבוי וגידול
ייחורים
עמיד לתנאי יובש
פעילות רפואית ומרשמים
אופן השימוש: מייבשים עלי-הדס, וכותשים אותם לאבקה. מערבבים את האבקה בשמן-זית, כך שמתקבלת מעין משחה ירקרקה. את המשחה מורחים על מפשעותיהם הרגישות של תינוקות, או על עור מגורה בכלל. אפשר להשתמש באבקה גם כטלק, ללא שמן-זית, לאותן מטרות. המשחה יעילה מאוד לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה. טובלים את קצות האצבעות במשחה ומעסים את הקרקפת. לריפוי חבורות ופצעים מניחים מעט מהמשחה על תחבושת וחובשים.
תה הדס: חולטים בכוס מים רותחים 2 כפיות גדולות בעלי הדס, יבשים או ירוקים. אפשר להמתיק בכפית גדושה דבש. תה זה יעיל מאוד לדלקות מעיים, לעצירות ולטיפול בכיב קיבה (אולקוס).
לקצרת (אסטמה): מבשלים 100 גר' עלים ירוקים במים. עם עליית האדים יוצרים אוהל ממגבת מעל הראש, ושואפים את האדים אל דרכי הנשימה.